שבעתי להיות רעבה. הפחד הכי גדול שלי זה לפספס את ההזדמנות לחיות ביד רחבה, לטעום מכל מה שהחיים מציעים..רק בגלל שנמנעתי, פחדתי, התחבאתי... זה פחד שמלווה אותי שנים, הוא זה שדחוף אותי קדימה. הוא זה שמזכיר לי שאני כאן בשהות ממש זמנית וקצרה, שתגמר כהרף עין, במצמוץ של שניה אם נסתכל במדד של אינסוף. הדחף לחיות יותר גדול מהרצון לוותר, להמנע, להתחבא. לא משנה כמה התחבאתי, הוא תמיד מצא אותי. 40 שנה אנחנו משחקים במחבואים, לרוב אני מנצחת.. אבל לאחרונה, קורה משהו שונה.. אני מתמסרת אליו ביותר
