לפני מספר ימים, ישבתי בחלל משרדים סגור, ללא חלונות, צפוף ובו כ10 אנשים שרובם מדברים, זה אחר זה או אף ביחד. אחרי כמה שעות כאלה יחד, ניסיון לצייר כהסחת דעת מהמתרחש, רצון להשאר ולהיות לצד אתגר ורגישות גבוהה לקולות, צפיפות, אנרגיה שונה ומשתה, טונים עולים ויורדים..הגעתי לקצה. הגעתי לקצה של הכלה של סיטואציה והתחתי להרגש סימני מצוקה. הרגשתי אי נוחות בגוף, חוסר סבלנות ומחשבות שאומרות לי, צאי מפה. לא הבנתי את מטרת הישיבה את חוסר הסדר והכאוס ששרר בחדר. ניסיתי לבקש עזרה מהמנחה אך ניכר כ